כל ההורים אומרים במוקדם או במאוחר שהילדים הם המורים הכי טובים. הילדים הם אלו שמלמדים אותנו את אשר שכחנו, מעוררים אצלנו את נפלאות הדמיון, בהתנהגותם משקפים את צדדינו היפים יותר או פחות, ומאפשרים לנו לחוות במלוא העוצמה קשת רחבה של רגשות, הם מראים לנו את היופי שיש בדברים הפשוטים, ואני יכולה עוד להמשיך.
אז היום, ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, אני כמהה ללמוד דווקא מילדה נדירה עם חשיבה חופשית, סקרנית, אופטימית, ועמוקה - אנה פרנק.
זו שכתבה עוד בגיל צעיר את מה שאנשי רוח גדולים טוענים ״כולנו חיים עם מטרה להיות מאושרים; החיים שלנו שונים ועדיין דומים״.
זו שחיה במקום מסתור זמן ממושך וכתבה על בחירות אופטימיות - ״אני לא חושבת על כל הסבל, אלא על היופי שעוד קיים״… ״למרות הכל, אני עדיין מאמינה שבני האדם הם טובי לב״.
זו שידעה לומר ש״בטווח הארוך, כלי הנשק הנבון ביותר הוא רוח נדיבה ועדינה.״
זו שלמדה לחנך את עצמה ולשנות את התנהגותה והלך מחשבתה לטובה - "יש באופיי קו אחד שהוא וודאי בולט לעיני כל מי שהכיר אותי: יודעת אני את עצמי. בכל מה שאני עושה, מסוגלת אני להתבונן בעצמי כאילו הייתי זרה. אני עומדת נוכח אנה זו של כל ימות השנה בלי משוא-פנים ובלי שק מלא התנצלויות, ורואה מה טוב במעשיה ומה רע. 'הרגשה עצמית' זו אינה מרפה ממני אף לרגע, ועם כל מילה היוצאת מפי אני יודעת מיד: 'זה צריך היה להיות אחרת' ו'זה טוב כמו שהיה'. אני דנה את עצמי לכף חובה בדברים רבים מאוד, ומדי פעם מבינה אני יותר כמה צדק אבא באמרו, כי 'כל ילד חייב לחנך את עצמו'. אין הורים יכולים לעזור אלא בעצה טובה ובהדרכה, אבל עיצוב אפיו של אדם הוא בידי עצמו... ריפאתי את עצמי על ידי שהוקעתי לעיני עצמי את מעשי שלא היו נכונים".
זו עם הסטנדרטים הגבוהים לא רק כלפי עצמה אלא גם כלפי סביבתה - ״אני לא יכולה לדמיין איך מישהו יכול לומר ״אני חלש״, ואז להישאר כך. אחרי הכל, אם אתה יודע את זה, למה שלא תלחם בזה? למה שלא תנסה לאמן את אופייך?״. את צודקת ילדה, ״הרבה יותר קל לא לעשות דבר״.
הדלקתי לזכרך נר יחיד בחושך מוחלט. רציתי לראות את האור שתיארת - ״נר יחיד יכול להתריס ולהגדיר את החושך״.
אמת אמרת ילדה.
אמת אמרת.
תודה גדולה על המילים שהשארת בלכתך. תודה על כל זכרון, קטן כגדול, כל מחשבה, וכל רעיון.
אמנם העדת על עצמך - ״אני חושבת המון אך לא אומרת הרבה״. מקווה שאת יודעת היום כמה אמרת.
זכרך ברוך ילדה.
זכרך ברוך.
