שתשאר חוקר לנצח

ילד אהוב שלי, נולדת חוקר, ואני מקווה לא להפריע. לא להפריע לך ללמוד על העולם בדרך שלך. לא להפריע לך להעלות השערות יצירתיות ולתכנן ניסויים שהם פרי דמיונך הפורה והזך. לא להפריע לך להתנסות עם כל הסובב אותך, ולבחון הכל; את המראה, את המגע, את הריח, הצליל, והטעם. אתה אוסף מידע. אני מבינה. אני מקווה לא להפריע לך כשאתה מצפה וממתין בסבלנות לתוצאות. כי הציפייה מלווה ברגש - אתה בטח מוצף בפרפרים בבטן, אולי חששות, ואפילו דופק מואץ ממה שעומד להתגלות. אני מקווה לא להפריע לך לחוות את התוצאות בהתרגשות ולהסיק מסקנות שהגיוניות לידע שאתה צברת ולקצב שלך. אתה בטח כבר מתכנן את הניסוי הבא. אני מבינה. אני מקווה לא להפריע לך להריץ את אותו ניסוי שוב. כי אולי הניסוי הקודם הצליח ואתה רוצה לבדוק ש-א׳ באמת מוביל ל-ב׳. או, כי אולי אחרי שווידאת ש-א׳ אכן מוביל ל-ב׳, אתה רוצה לחקור את מקרי הקצה. את אותם מקרים שבהם מהלך הניסוי נשמר ורק פרמטר אחד משתנה. החזרתיות חשובה. אתה צריך את הזמן. אני מבינה. אני מבינה כי פתאום נזכרתי בתקופה שבה אני הייתי חוקרת. כשחקרתי במעבדה תאים סרטניים, חלקם ״ידידותיים״ וחלקם אלימים. תאים, שכשהתבוננתי בהם דרך עדשת המיקרוסקופ ראיתי עולם ומלואו. אני זוכרת איך הסקרנות ללמוד מה קורה שם בפנים מילאה אותי במרץ. מרץ ללמוד מה כבר יודעים בספרות המדעית כדי שאוכל להעלות השערות. לתכנן ניסויים. לבחון. לשנות פרמטרים. לחזור. מרץ לחקור. אז - אני מבטיחה להזכיר לעצמי שיש לנו תפיסה שונה; שלי מגיעה עם פילטרים אך שלך עדיין טהורה. 

להזכיר לעצמי שוב ושוב שאתה באמצע ניסוי גדול ושמבחינתך אתה חוקר את האטום. מבטיחה להפריע רק כשמסוכן. מבטיחה ללמוד לחיות בשלום עם הבלגאן. ולזרז אותך רק אם כבר ממש ממש אין זמן. לא לעזור לך אם לא ביקשת. ולא לקרוא לך גאון, למרות שזה על קצה הלשון. מבטיחה להתנצל אם הפרעתי, התערבתי, או הרסתי. מבטיחה להזכיר לעצמי וגם לך ש-

זה הזמן שלך לזרוח

ולדעת ולגעת בהכל,

לטרוף את העולם,

אל תפחד ליפול.

ילד שלי, הכל מחכה רק לך. ואבא-אמא כאן תמיד

לחבק ולשמור אותך,

עד סוף העולם אנ׳לא עוזב/ת אותך.

ילד שלי, לך רק בדרך שלך.

(ילד של אבא / מוקי)

יום-הולדת שנה שמח ילד שלי. אני מבטיחה ללמוד מהר את התפקיד שלי במחקר שלך. עכשיו אני באמת מבינה. שתשאר חוקר לנצח. אוהבת מוצ׳ו 3>